א. רקע כללי

• ארגון השומר החדש הינו ארגון חברתי חינוכי וציוני שהוקם בשנת 2007 לשמירה על השטחים הפתוחים. ערכי הארגון הינם אהבת הארץ, ערבות הדדית ואומץ אזרחי.
• החל משנת 2014 הוקמה יחידת מתנדבים בשיתוף מג"ב. ביחידה פועלים כיום כ160 מתנדבים פעילים תחת בסיסי הפעלה של מג"ב בצפון ובדרום. מתנדבי היחידה זוכים להערכה רבה. מודל ההפעלה המוצלח שלהם המשלב מתנדבים נחושים עם סמכויות שיטור ומשימות איכות הנביט את מודל הקמת כח משימה מבוסס מתנדבים.
• הפשיעה החקלאית במרחב הכפרי מאיימת על ביטחונם האישי של האזרחים ומשפיעה רבות בתחומים נוספים – כגון: כלכלי – היקף נזקים נאמד ב1.1 מיליארד ₪ בשנה החולפת, חברתי – פשיעה גוברת במגזר הערבי, אובדן אדמות בשל נטישה או מכירת הקרקע, גביית דמי חסות וטרור חקלאי.
• אובדן המשילות והתעצמות גורמי הפשיעה במרחב הכפרי מביאה בהקשר הרחב יותר להתפתחותן של מגמות לאומניות בקרב ערביי ישראל. פרעות "שומר חומות" שבמהלכן הותקפו אזרחים רבים בהתפרעויות לאומניות שהביאו להרוגים, פצועים, חסימות צירים וישובים ועוד. תרחיש התלקחות מחודש ואף חמור יותר הינו תרחיש סביר שעל מדינת ישראל להיערך אליו.

ב. תרחיש הייחוס

התקוממות אזרחית אלימה בקרב ערביי ישראל (במקביל ללחימה מול מדינות אויב או באופן נפרד) הכוללת שימוש באמל"ח הנמצא בתפוצה רחבה ושיבוש מרקם החיים בנגב, בגליל ובערים המעורבות תוך ערעור ביטחון הפנים במדינת ישראל. התממשות תרחיש שכזה עלולה להתדרדר עד כדי התנגשות אוכלוסיות על סף מלחמת אזרחים.
המחשה לאופן התממשות תרחיש הייחוס: 

1. מדינת ישראל מחליטה על יציאה למבצע צבאי ברצועת עזה. 
2. גורמים לאומניים בקרב ערביי ישראל מסיתים לאלימות ולהצטרפות למאבק לאומי פלשתיני. חסימות צירים בוואדי ערה ובכביש 6. 
3. חסימות צירים וישובים, השחתת רכוש, והפגנות שמתדרדרות לאלימות ולמעצרים נרחבים. "ועדת המעקב של ערביי ישראל" מכריזה על שלושה ימי זעם וקריאה לציבור לצאת לרחובות. 
4. פיגוע בנשק חם של צעיר ערבי בעיר חיפה עם מספר הרוגים. 
5. במהלך תפילות יום השישי בהר הבית מתרחשת התפרעות אלימה הכוללת זריקת מטען נפץ לרחבת הכותל. 7 צעירים ערבים נהרגים מאש כוחות המשטרה. 
6. התפשטות אירועי האלימות ליפו – תל אביב, לוד, רמלה, ערד, באר שבע, נצרת. במקביל התלקחות ביטחונית גם ביהודה ושומרון. שיבוש מוחלט של מרקם החיים בכל רחבי מדינת ישראל. 

ג. האתגרים נוכח התממשות תרחיש הייחוס: 

1. שכונות בערים רבות בישראל הינן מעורבות. מאז מבצע 'שומר חומות' קיימת חשדנות ומתיחות בחלקן. בהינתן התממשות תרחיש הייחוס אוכלוסייה אזרחית נרחבת חשופה לעימות בכל רחוב ובכל בניין. 
2. צירים מרכזיים העוברים דרך גושי התיישבות ערבים, בנוסף גושי ישובים יהודים בנגב ובגליל שניתן לבודד יחסית בקלות (כגון גוש משגב). 
3. נשק חם בלתי חוקי בתפוצה נרחבת מאד במגזר הערבי. 
4. הנהגת הציבור הערבי במשבר פנימי. היחלשות ההנהגה המסורתית מחד, והתעצמות מגמות לאומניות מאידך יקשו מאד על הרגעת הרוחות. 
5. משטרת ישראל קטנה ועמוסה במשימות ואינה מסוגלת להתמודד עם התקוממות לאומנית נרחבת, ודאי לא כשמדינת ישראל בעימות בטחוני חיצוני במקביל. 
6. משמר הגבול ללא סד"כ סדיר מספק וללא סד"כ מילואים מיומן למעט מספר מועט של פלוגות. בנוסף חסר אמצעים וציוד בסיסי לגיוס מילואים. 
7. מערך מתנדבים חלש ולא מיומן. בנוסף חסר סמכויות להתמודדות עם אירועי הפרות סדר. 

צה"ל עסוק בהגנת הגבולות ובשמירה על הביטחון ביו"ש. יעסוק בפתיחת צירי התמרון שלו בין העורף לחזית ובשמירה על הרציפות התפקודית של הצבא, ולא יוכל לתרום להשבת הסדר בערים.

ד. לב התפיסה המוצעת

הקמת כח שיטור משימתי שתפקידו לטפל באיומי בטחון הפנים בשגרה, וטיפול באירוע מתפרץ בחירום. הכח יהיה מבוסס על מפקדה סדירה רזה ועל כח מילואים מיומן שיופעל בחירום.   

ה. ייעוד

כח שיטור למצבי חירום לאומיים מבוסס מילואים לפעולות שיטור, שמירה על סדר ציבורי והשבת הביטחון לאזרחים.

ו. משימות

1. להוות זרוע מבצעית מקצועית של משמר הגבול לטיפול באירועי חירום לאומיים. 
2. לסייע למרחבי מג"ב כמתנדבים בשגרה: 
3. סיורים במרחב הכפרי והגברת הנוכחות המשטרתית למניעת פשיעה חקלאית, הצתות, ולצמצום הפשיעה במגזר הערבי. 
4. כח שיטור מסייע בפעילות השוטפת של משטרת ישראל לסיכול ומניעה של פשיעה, לרבות הקמת צוות למשימות מיוחדות. 
5. לשמש עתודה מרוכזת וניידת לטיפול במצבי חירום לאומיים: 
6. הפעלה בצווי חירום כסד"כ צוותי לתגבור כוחות המשטרה בהסלמה – שמירה על צירים פתוחים, שמירה על הסדר הציבורי, מניעת פשיעה במרחב הכפרי. 
7. הפעלה בצווי חירום כסד"כ פלוגתי אופרטיבי לכניסה לערים המעורבות להחזרת הסדר הציבורי. 
8. סיוע לכוחות הצלה וכיבוי באירועים מתפרצים כגון שריפות ענק, רעידות אדמה, אסונות טבע וכיוצ"ב. 
9. סד"כ סדיר שתפקידו בניין הכח ופיקוד בעת חירום: 
10. ששת אבני בניין הכח: הכשרות ואימונים, גיבוש תורת לחימה, אמל"ח, כח אדם, תכנון וארגון, קיום ותשתיות. 
11. שדרת פיקוד ותמיכה (מפקד, קצין לוגיסטיקה, קצין משא"ן, קצין מודיעין, קצין מבצעים, קצין הדרכה, קצין תקשוב). 

ז. מבנה וארגון

1. מפקדת המשמר הישראלי – תנ"צ ומפקדה סדירה 
2. מפקדת החטיבות המרחביות – נצ"מ במילואים, מפקדה סדירה 
3. מפקדת הגדודים – סנ"צ במילואים, מפקדה סדירה 
4. בכל חטיבה גדוד מיוחד מורכב מיוצאי יחידות מיוחדות. 
5. בכל גדוד 4 פלוגות המונות 120 מתנדבים בחלוקה לצוותים. 
6. סה"כ בשלב ההקמה – 6,500 לוחמים. 
7. שלב ב' הקמת חטיבה נוספת לכל עיר מחוז – חיפה, תל אביב, ירושלים, באר שבע – 10,000 לוחמים נוספים.
8. שלב ג' הקמת 4 חטיבות נוספות לעיבוי וטיפול במרחב הכפרי – נגב, גליל, משולש, בקעת הירדן – 10,000 לוחמים נוספים.

ח. תפיסת הפעלה  

1. הפעלה מרחבית של יחידות מתנדבים במרחב הכפרי למיקוד אכיפה בעבירות פשיעה חקלאית לשם חיזוק הביטחון האישי של החקלאים והתושבים בשגרה ובחירום. 
2. הפעלה מרחבית א-טריטוריאלית מבוססת יעוד וסל עבירות מוגדר תחת מב"ס מרחבי. 
3. מכוונות יעדים ע"ב מידע מודיעיני, מיצוי חקירה ותגובה לאירועים. 
4. בניין והפעלת הכח – ממ"ר מג"ב באמצעות זרוע ישובים, כפיפות מקצועית מחלקת ישובים במג"ב. 
5. מתנדבים יגוייסו מקרב לוחמי מג"ב או יחידות קרביות בגילאי השירות עד גיל 55. 
6. מפקדי המשמר הישראלי יוסמכו מתוך בעלי דרגות משטרה או מקביליהם בצה"ל. 
7. המתנדבים יוכשרו כמתנדבי משטרה עם סמכויות נוספות כגון טיפול בהפרות סדר. 
8. כל מתנדב ישובץ לפלוגה באזור מגוריו. בשגרה יופעל תחת בסיס הפעלה מרחבי להתנדבות אחת לחודש (מודל מתמי"ד). בחירום יופעל באמצעות צו מיוחד כמשרת מילואים תחת מפקדת הפלוגה למשימות שיוגדרו בפיקוד מג"ב. 
9. יוגדרו מדדי כשירות ואימונים שנתיים בימי מילואים. 
10. לכל מתנדב יוקצה ציוד אישי – מדים, נשק, קסדה וכיוצ"ב.  
11. לכל יחידה יוגדר סל אמצעים (אמל"ח ורכבים) שמוקצה לו. 
12. תוקם מפקדת קישור ומערך גיוס מתנדבים. 
13. יוקצו משאבים לטיפול ברווחת המשרתים ובשימור רוח היחידה. 

מעוניינים להתנדב ביחידת השומר החדש במג"ב? מוזמנים ללחוץ פה.